--
מאת קרני
--
רבים מן הקוראים חומר זה התוודעו למרכבה בצורה אינטואיטיבית או דרך צירופי מקרים בצורה זו או אחרת. הרבה תהליכים מובילים אותנו להבנה הולכת וגדלה של המרכבה. סמלים המראים חיבור למרכבה הם עין, משולש, גלגל, פירמידה, חוויה הקשורה בצורות גיאומטריות, ספירלה ועוד.
לימוד החומר של המרכבה הוא למעשה פתיחת מרכז הלב שלנו, והבנה בסיסית של מהות המרכבה כרוכה בהבנה מהו מרכז הלב שלנו, ולכן אתחיל את מעשה המרכבה בהסבר קצר על המרכזים האנרגטיים שלנו הנקראים צ'אקרות. ישנן כמה גישות ודרכי הבנה של הצ'אקרות שלנו, יש המחלקים אותן ל 8, 10 או 13 מרכזים, אולם הגישה ההודית הקלאסית מדברת על 7 צ'אקרות. אני מחוברת לגישה זו ביותר, גם כיוון שהמספר 7 מסמל את הבריאה האלוהית: 7 ימים בשבוע, 7 תווים, 7 יבשות, 7 צבעים בקשת ועוד.
ניתן להסתכל על הצ'אקרות כ 3 צ'אקרות עליונות, 3 צ'אקרות תחתונות וביניהן צ'אקרת הלב.
--
נתחיל ב 3 המרכזים האנרגטיים הגבוהים שלנו: צ'אקרות הכתר, העין השלישית והגרון. המרכז הרוחני הגבוה שלנו, צ'אקרת הכתר, ממוקם בקודקוד הראש שלנו ואינו נמצא בשליטה שלנו. הוא חלק מן התודעה הקולקטיבית, האלוהים, האינסוף, האור... אותו מקום בו כל הדברים הם אחד. האינסוף בעצמו, כמוהו צ'אקרת הכתר, אינו נקלט למעשה. במרכז הכתר אנו מקבלים את המידע הרוחני הבלתי נקלט.
מרכז העין השלישית נותן לנו את היכולת לקלוט את המסרים הרוחניים בדרך שנוכל להבין אותם, באמצעות על-החושים שלנו, אלו הם הצינורות הנגישים לנו, והם הופכים נגישים יותר ככל שאנו מתקדמים בעבודה הרוחנית שלנו. שני מרכזים אלה נוגעים בשמיים, במהות הרוחנית של העולם הזה. כמו כן יש לנו מרכז עליון שלישי: צ'אקרת הגרון. מרכז זה מאפשר לנו את היכולת להוציא החוצה. הוא אחראי על התקשורת שלנו, הביטוי היצירתי שלנו. הוא מוריד את מה שקיבלנו בעולם הרוח אל הקרקע. בכך מרכז זה מאוד גשמי, אך עדיין נחשב למרכז עליון ורוחני. הוא "מוריד את השמיים לקרקע".
לעומתם יש לנו מרכזים תחתונים, הקשורים לאדמה. מרכז הבסיס אחראי על הצרכים הבסיסיים שלנו (אכילה, שתייה...) ומשותף לנו ולכל החיות. מרכז המין משותף לנו ולכל החיות שחיות בחברה והוא אחראי על הקשרים החברתיים שלנו. צ'אקרת מקלעת השמש היא היכולת שלנו לקחת את החיות הבסיסית, היומיומית וליצור דבר שנקרא מגדל וראשו בשמיים. מגדל בבל (אם נתנער מן הקונוטציה השלילית שנוצרה לו...) מטרתו לחבר בין העולם הגשמי לבין עולם הרוח וזה נעשה רק בדרך גשמית, כי אין דרך אחרת. צ'אקרת מקלעת השמש לוקחת את העולם הגשמי ומנסה איתו לעלות למעלה. להגשים את הרצונות. מרכז מקלעת השמש הוא המרכז שמאוד תלוי בנו. הוא קשור להגשמה העצמית שלנו. איך אנו לוקחים את מה שלמדנו ומגשימים את עצמנו. למרות תפקידו השואף כלפי השמיים עדיין הוא עושה זאת בכלים גשמיים, בעולם הגשמי.
אנו יכולים לתאר את גוף האדם ככלי המשמש לפעולה ההרמונית בין המרכזים הגבוהים והנמוכים והשילוב ביניהם. יפה הבין זאת ליאונרדו דה וינצ'י, אשר באחד השרטוטים המפורסמים שלו הציב את גוף האדם במרכז מגן הדוד (נסו לדמיין דמות אדם, ראש, וידיים ורגליים פרוסות בתוך תבנית מגן הדוד). מהות האדם, אם כן, היא לשלב בין עולם הרוח לעולם החומר. לדעת למצוא את המטרה הנעלה ואת התובנות בכל פעולה יומיומית, ועם זאת לדעת לבטא את המסרים הרוחניים שהוא מקבל בדרך גשמית. אנו חיים בעולם היחידי בו מתאפשר החיבור בין העולם הגשמי והרוחני והמהות שלנו בחיים אלה היא ליצור את החיבור. מצד אחד לא להיות רק רוחניים ומצד שני לא רק גשמיים, אלא יכולת לחיות את היומיום כאשר הפרטים אותם אנו עושים מקבלים מהות רוחנית. להכין כוס קפה מתוך כוונה ומחשבה. הכוונה לחיות בצורה הרבה יותר חיה, נוכחת ולא אוטומטית. לקחת את העולם הרוחני ולהגשים אותו בעולם הפיזי: להוריד את המסרים הרוחניים, את זמן החלום, לקרקע. אם אני מתקשרת, רואה סמלים אך לא פועלת איתם זה אומר שאני עדיין לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך.
דיברנו על 6 צ'אקרות עד כה, וחסרה לנו הצ'אקרה המרכזית, זו שמחברת בין עולם הרוח לעולם הגשמי: צ'אקרת הלב. צ'אקרת הלב היא מגן דוד בפני עצמו. חיבור עולם גשמי ורוחני. היא נקודת החפיפה. המקום בו העולם הרוחני והגשמי מתחברים. מה שמניע אותנו זו צ'אקרת הלב שמבחינה פיזית אחראית על הלב והריאות – יכולת החיים הבסיסית שלנו. מבחינה רוחנית מרכז הלב שלנו אחראי על היכולת שלנו לאהוב כל אדם, כל מצב, ללא תנאי. מרכז הלב הוא נקודת הקישור והמפגש בין העולמות. זהו גם המרכז האחראי על איזון וריפוי. הדרך להגשים את מהותנו כבני אדם עוברת דרך הלב.
צורת המרכבה היא צורה תלת מימדית. זאת אומרת שפרט ל 6 נקודות על אותו מישור, היוצרות את המגן דוד, ישנן עוד שתי נקודות במרחב: אחת לפנים ואחת מאחור. נושא התלת ממדיות חשוב. זוהי היכולת לצאת החוצה, שכן יש צורך בנקודה שנמצאת מחוץ לנו על מנת ליצור צורה תלת מימדית.
מבחינה נומרולוגית יש לנו את האפס, שזהו הלוח הריק, הפוטנציאל האינסופי.
לצורך הבנה נעצור לרגע, ונבחן את משמעותם של המספרים השונים: נקודה אחת היא בריאה, אך עדיין אין פרופורציה כי היא לא יחסית לכלום. המספר שניים יוצר את הקשר, מערכות היחסים, כי בין שתי נקודות יכול לעבור קו. המספר 3 מאפשר לנו ליצור צורה סגורה. הוא מקושר לשפע כי בצורה סגורה אני יכולה להכיל תוכן. זה הופך להיות כלי שיכול להכיל דברים. עדיין בין 3 נקודות ניתן ליצור רק מישור אחד. המספר 4, מאפשר לנו ליצור נפח כי הנקודה הרביעית יכולה להיות בכל מקום מחוץ למישור. מספר 4, בעל המישור היציב, מסמל את היציבות, אדם מרובע, 4 רגליים של חיה וכו. הפירמידה המשולשת היא הצורה התלת מימדית הפשוטה ביותר.
המספר 5 מקושר לאדם: חמישה חושים, 5 אצבעות. צורת המחומש היא צורת האדם (ראש, ידיים ורגליים), חמישה חומשי תורה, 5 עולמות רוחניים על פי הקבלה. וזה מסמל את מהות האדם. המספר 6 הוא המגן דוד. מספר הרמוני. מה שלמעלה הוא שלמטה. המשפט שאפלטון היה הראשון שקיבל אותו וגם העלה אותו על הכתב. זהו משפט מפתח ברוחניות. מספר המקושר להרמוניה של הטבע. המספר 7 הוא המספר האלוהי, המיסטי. המספר 8 הוא האינסוף והוא גם המרכבה, כי למרכבה 8 קצוות. שתי פירמידות המונחות זו על זו. המרכבה, אם כן, היא המקום של האינסוף. על פי הקבלה היא עולם הבריאה. בחיבור בין עולם הרוח לגשמי יש לנו אינסוף של אנרגיה, יצירתיות, יכולות. מעשה מרכבה, אם כן, הוא הרכבה בין עולם הרוח לעולם הגשמי. למרות האיסור החמור בעשרת הדברות של "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה", ידע הקבלה הקדום מתאר את אלוהים כמרכבה. זוהי הצורה שעל פי המסורת הוחבאה בקודש הקודשים וניתנה לצפייה רק על ידי עלית הכוהנים. ישעיהו ויחזקאל צפו במרכבה ולמעשה צפו בתבנית הגיאומטרית של המקודש מכל.
כאשר אנו מציירים את הפירמידה אנו מציירים למעשה את צורתה הדו מימדית, ובצורה זו ניתן למצוא, בחתך, את המחומש. דבר זה מופיע רק בהיטל הדו מימדי של המרכבה, ולא ניתן למצוא את המחומש בצורה התלת מימדית של המרכבה. האדם נעשה בצלם אלוהים, בצל שלו, בהיטל הדו מימדי שלו.
--
במקור פורסם באתר www.ima-adama.co.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה