סוד המרכבה ביהדות

--
ידועה המהות של המגן דוד והרוחניות שהיא מסמלת על פי הקבלה.
--
ישנן שש קצוות, בדרכי ההשפעה מלמעלה למטה, הנקראים על פי הקבלה - חג"ת נה"י (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד). והמקבל את כולם הוא המידה השביעית היא מידת המלכות - שזה השכינה הקדושה למען כנסת ישראל.
--
לסמל המגן דוד ישנן שש קצוות, שבכח ההתחברות לתכנים המרומזים בו נערכת מין מדיטציה יהודית קבלית. כשהמגן דוד בא באופן של תלת מימד, ההשפעה שלו חזקה פי כמה, והדוגמא הקרובה מתפילת `אנא בכח`.
--

תפילת אנא בכוח כוללת את שבעת השמות שנגד שבע המדריגות הנ``ל

--
אב``ג - ית``ץ,
קר``ע - שט``ן,
נג``ד - יכ``ש,
בט``ר - צת``ג,
חק``ב - טנ``ע,
יג``ל - פז``ק,
שק``ו - צי``ת,
--
ועל פי הקבלה כשאומרים את התפילה הכוללת את השמות שלשה פעמים ההשפעה כתוצאה מכך חזקה באופן כפול ומכופל.
--
כך גם ענידת המגן דוד הבא בתלת מימד הוא כתפילת אנא בכח משולש, אבל כמובן שהעיקר הוא ההתחברות לתכנים העומדים מאחורי זה. לשם כך צריך ללמוד ולהעמיק בנושאים אלו במסגרת המתאימה.
--

לכך צריך להוסיף גילויים האחרונים בתחום המדע שהאנרגיות הזורמות בגוף האדם מסודרות כאופן המגן דוד התלת מימדי. ההתחברות לאנרגיות אלו מביאות לאדם מנוחה נפשית ושלום בין הכוחות השונים ברוחניות האדם.

--
אבל כמובן שההתחברות לזה והעומק מכל זה נובע מסדר הספירות שהן שורש הבריאה כולה.
--
ראה גם, קישורים אמיתיים באתר http://www.ka-gold-jewelry.com/hebrew/p-articles/merkaba.php ישנם מי שמסבירים את המושג על פי תורות ואמונות הודיות, אבל לגבי היהודים המשמעות לעיל היא הנכונה. נשמותינו נאצלה מעולם הספירות - האצילות, ולשם עלינו להתחבר.
--
מאת מנשה ישראל / אתר ההידברות www.hidabroot.org

מרכבה וגיאומטריה מקודשת

--

מאת אריק איזנמן

בתמונה - דרונבלו מלכיצדק 
--
היקום בו אנו חיים, מתרחב כל הזמן, זהו סוד הקיום, ללא ההתרחבות או ההתכווצות, לא תהייה כלל בריאה כפי שהיא מוכרת לנו. הבריאה מתרחבת לאין סוף ובסיום התהליך או בנקודה מסוימת בו, הא תגיע לנקודת הצמצום ותתרחש "בריאה מחדש" בדיוק כפי שקורה לכוכבים מרגע לידתם ועד לרגע פיצוצם לצורך בריאה מחדש.

הגאומטרייה מקודשת מהווה בסיס לבריאת העולם. אנו מדברים על חמש מתוך שישה גופים גיאומטריים ראשוניים כפי שהוצגו בעולם העתיק יחסית על ידי פלטון כאשר אחד מגופים אלו הינו הפירמידה המשולשת התלת ממדית הקשורה למרכבה.
הסמל הידוע ביותר שנמצא באתרים שונים בעולם והקשור ליסוד הגאומטרייה המקודשת ומלאכת הבריאה נקרא "פרח החיים" , בו נמצאת כל צורה גיאומטרית אפשרית וידועה.

מתוך "פרח החיים", על ידי הזזת "וורטק" מסוימת, נקבל 13 עיגולים וצורה הנקראת "פרי החיים", אם נחבר את "פרי החיים", "ביצת החיים" וה"טאורוס" נקבל יחד את שלושת הצורות המהוות בריאת כל הקיים. חיבור 3 צורות אלו בקווים ישרים ממרכז כל עיגול לאחר, יוצר את "קוביית מטטרון ", היא צורת הקיום הבסיסית של היקום.

ביצת החיים, זרע החיים ועץ החיים.

בכל תהליך בגיאומטריה המקודשת אנו משתמשים בכלי שנקרא "ספירלת הזהב" ממנה נוצרו כל הצורות הגיאומטריות המקודשות, כלומר הקשורות לגוף האדם הפיזי.היא גם קושרת כל חיבור אנרגטי רב ממדי.
מתהליך "ספירלת הזהב ", נוצרה "קוביית מטטרון ", המכילה את כל הצורות הגיאומטריות הקשורות ל "מרכבה " בנוסף להכלת הגופים הגיאומטריים הפלטוניים.

קוביית מטטרון

המתקשר והסופר ג.ג.הורטק בספרו מפתחות חנוך, ספר מדהים בפני עצמו ונושא אין סופי לשיחה ולימוד אם נרצה , העביר את המידע על המרכבה וכהמשך טבעי למידע, דרונבלו מלכיצדק החי בקוויבק קנדה ובאריזונה ארצות הברית, מתוך חיבורו למלאכיו, הביא דרונבלו מלכיצדק את התהליך "הטכני" מחד והתהליך ה " רגשי " מאידך, לביצוע הפעלת גוף האור.
וכך תיקשורו והבנותיו, יצרו מדיטציית 18 הנשימות שנקראת מדיטציית המרכבה.

קיימת גם מדיטציית מרכבה לחיבור פלנטרי שמומשה וייצרה את החיבור לרשת התודעה של מלכיצדק ובכך סיימה תפקידה.

קיימות דוגמאות בעולם העתיק, ברישומי התנ"ך ואחרים על המצאות "מרכבות" כמו למשל:

מרכבת אליהו , מרכבת יחזקאל ואחרות גלויות או נסתרות, לקיחת חנוך לשמים מבלי שיעבור תהליכי מוות או משה שנלקח ואין ציון על מותו , מהוות דוגמא מוחשית להבנת מהות המרכבה בהקשר העברת מודעות בין המימדים וממקום אחד למשנהו , אם לצורך העברת ישות אור , ניצוצות , או חלקים ברמה זו או אחרת של ממשות או מודעות , אל חיבורם או שלב נוסף בחזרתם אל הבורא , היקום , השלם , אמה אדמה ואבא שמיים.

בל נטעה בשם מלכיצדק , השם מכיל עולם ומלואו , החל ממסדר מלכיצדק דרך מסדר אלפא אומגה והחלוקות הרבות של מה שנקרא מלכיצדק. לגבינו היהודים, מלכיצדק התנכי מבטא ישות מדהימה בעיקר בשתי נקודות עיקריות בספר התנך ובספרים החיצונים , תחום רגיש עליו ניתן לדבר רבות. דרונוולו מלכיצדק טוען שהוא נשמה מהשושלת השלוש עשרה של מסדר מלכיצדק אשר ממסדר אלפא אומגה. לטענתו הוא הוכנס לתוך גוף חי אשר נולד תחת שם אחר וידע כי לגופו יוכנס דרונוולו. תהליכי הכנתו של דרונוולו לחזור ולהיכנס בגוף זה ובעולמות בהן עבר ניתן לקרוא בספרו האישי. דרונוולו הוכנס כנשמת מלכיצדק לתוך הגוף החי האמור והינו 1 מתוך שנים עשר המסטרים העובדים במשותף להבאת דרך האור והעידן החדש תוך העברת ידע , חוכמה וטכניקה שהבורא יצר עבורם וממתינים בעולם הרקיעים של מעלה עד אשר יהיו בני האדם יכולים לקלוט אותם. כאשר האנושות תתאים לקליטת הידע , הוא יועבר דרך שנים עשר המסטרים של שושלת מלכיצדק.
--

מדיטציית המרכבה

--

מרכבת מלכיצדק , הינה טכניקה מדיטטיבית אשר נועדה , תוך חיבור, רוח - נפש - גוף , להעביר את תודעתנו מרובד אחד לרובד אחר בדרך חלקה ריתמית והומוגנית .
המרכבה משולה בהיבט הצר של המילה לכלי רכב המסוגל להעביר את המודעות מהמימד השלישי בו אנו חיים למימדים ורבדים נוספים ואחרים. ביהדות , נחשבת המרכבה גם ל"כס האלוהים" אך יש להבין ולקבל זאת רק בלשון ההמעטה מאחר ומרכבות האל רבות המה כאשר חלק גלויות כבסיפורי התורה על המרכבות וחלק סמויות ונועדו למטלות מוגדרות.
הפעלת המרכבה עבורנו מהווה העלאה של רמת התודעה והמודעות הקיימת לרמות גבוהות תוך שאיפה להתחברות אל האני העליון והחיבור האלוהי והכנה להפעלת המרכבה במועד הנכון שיתאפשר מבחינה קוסמית ומאחר וכל אחד הינו ניצוץ אלוהי , הרי שברי וטבעי הדבר להתחבר אל החיבור העליון ואל האלוהות האין סופית.
ביצוע תהליכי מדיטציית המרכבה יחבר אתכם לאור , ילמדכם נשימה נכונה כפי שנשמנו פעם, ( נשימה זאת נקראת נשימת דולפין ) תוך איזון חשמלי אנרגטי ואתרי של גופכם על רבדיו השונים וריכוז מרכזי האנרגיה תוך חיבור ביניהם מצד אחד אל אבא שמים ומצד שני אל אימא אדמה ובעצם בכך תיצרו חיבור אל הטבע ואל הבורא.
המרכבה נקראת גם " אור גוף " והיא מאפשרת ביצוע מטלות בממד שלנו ברמה גבוהה מאוד של מודעות וריכוז תוך חיבור הרגש והשכל ,אם לריפוי עצמי ולאיזון ואם לעזרה לזולת.
הפעלת המרכבה משולה להעברת המודעות תוך השארת הגוף הפיזי בממד השלישי , אל מימדים נוספים ומלמדת אותנו בעצם את הדרך הטובה והקלה למעבר תוך התפתחות האנושות והיקום למימדים הבאים אליהם אנו עוברים. אין ספק כי יכולת פתיחת המרכזים האנרגטיים ובמיוחד מרכז הלב , התחברות אל האהבה האין סופית ויכולת הנתינה מתוך חסד , חמלה, רחמים ואהבה , מהווה יחס ישר לקבלה של הנותן ומעבר לרבדים ומימדים גבוהים ביחס ישר ליכולת הנתינה.
המרכבה למעשה נמצאת באופן סביל סביב כל גוף קיים כמו גופנו , והיא מחכה להפעלתה על ידי המודעות והאהבה. במצריים העתיקה והקדומה , בבתי הספר של המיסטיקה הקדומים אשר מכילים ידע אין סופי , מסבירים את השם מרכבה כך:

Mer - אור - שדות אור מסתובבים , רוטטים.
Ka - רוח - החלק האתרי של הנשמה.
Ba - גוף - הגוף הפיזי בממד השלישי של האדם.

המילה המלאה באנגלית היא MerKaBa מתכוונת לשדה אנרגיה רוחני פיזי המוקף באמצעות שדות אור הנצח האין סופי תוך סיבוב / רטט הקרוב למהירות האור בקדקודים. בתי הספר העתיקים והמקודשים של Lemuria , Atlantis , Egypt , השתמשו בתרגילים וטכניקות כמפתחות אל המימדים הגבוהים.

סימבול אנרגטי של האדם במרכבה וחיבורו בין שמים וארץ

את ביצוע המרכבה כתב דרונבלו מלכיצדק הנקרא גם בשמות נוספים כמו "הלב הרחב" , אינציקלופדייה מהלכת, מלא מלוא החופן באהבה לכל ומדהים בידיעותיו הרבות ובמחקריו בתחומים רחבים מאוד בתחום הבריאה. כתב שני ספרים שנקראים
"פרח החיים" 1 + 2 , בהם הוא מתאר בהרחבה את נושא הגאומטרייה המקודשת ומצרים העתיקה.

סקיצות על המרכבה

כניסת כח החיים מאבא שמיים

דרך צינור הפראנה

--

כניסת כח החיים מאמא אדמה

דרך צינור הפראנה.

פירמידה עליונה בסקיצה נקראת פירמידת השמש.

פירמידה תחתונה בסקיצה נקראת פירמידת ארץ.

צינור הפראנה עובר במרכז עמוד השדרה של האדם.

האדם נמצא במרכז מערכת מגן הדויד התלת ממדי - דהיינו המרכבה.

להלן סקיצה נוספת להבהרות:

שדה האנרגיה בהפעלת המרכבה נמצא סביב מגן הדוד.

כוכב מגן הדויד במרכז שדה האנרגייה , הינו המרכבה בו נמצא האדם.

קיימות תמונות של "NASA “ המראות בצילומי אינפרא אדום ואחרים את המרכבה בצורתה מתוך צילומים בחלל .

להלן שתי דוגמאות להנאתכם:
--

--

--
הדיאגרמות שערך ליאונרדו דה וינצי מתארת את האדם במרכבה תוך תאור הזזת גודל העיגול, ספירות חיצוניות ופנימיות, עם שינוי מצב המודעות תוך תהליכי ביצוע המרכבה, ומצבים נוספים.

--
רבות ניתן עוד להוסיף לתחום מדהים זה של הגאומטרייה המקודשת הרגילה והקבלית המקושרות באופן ישיר למהות הבריאה ואני תקווה כי תקציר קצר זה , יועיל ויפרה אתכם , בדרך האור או אל האור האין סופי של הבורא, מאתנו החוצה או מהחוץ פנימה.... כי הרי בתחילה האור מגיע מן החוץ פנימה .....בהמשך אנו מקווים כי האור יגיע מהפנים החוצה...האם זו לא תכלית הבריאה....
--
מאמר מאת אריק איזנמן

במקור פורסם באתר www.merkaba.org.il

המדיטציה של המרכבה - כלי למסעות אסטרליים

--

מאת קרני
--

המדיטציה של המרכבה הוא אחד התהליכים החשובים בחניכה של בתי הספר במצרים העתיקה ובאטלנטיס. היא מורכבת מ 18 נשימות (ח"י נשימות), שמטרתן להיכנס למרכבה: להתעלות מעל זמן, תנועה ומרחב. כאשר אנו נמצאים באינסוף, מחוברים לרשת הקוסמית, ללב, משם אנו יכולים להגיע לכל מקום: מסעות בזמן, גלגולים קודמים ועתידיים, דרכה אנו יכולים לרפא דברים שקרו לנו בחיים אלה ובחיים קודמים. את הנשימה ה 18 לא לומדים אלא מקבלים לאחר תרגול, כל אחד בזמנו, דרך ההדרכה הפנימית שלו.

המדיטציה מספיק חזקה כדי שתיקח אותנו ותזרוק אותנו לאן שאנו צריכים להגיע, כמובן שהדבר תלוי בתרגול שלנו במדיטציה. אולם ניתן גם לבקש לעבור תהליכים מסוימים בתוך המדיטציה, כמו חוויית גלגולים קודמים, ריפוי, הבנת אירועים בחיים ועוד.

יתכן כי המדיטציה תיראה מסובכת ומורכבת מדי בתחילה. נסו לתרגל תחילה כל חלק בנפרד. ודאו כי אתם מתרגלים את המדיטציה לאחר שקראתם והפנמתם את המידע של המרכבה בפרקים הקודמים, שכן תרגול המדיטציה קשור והדוק להבנת החומר של המרכבה. גם ההיסטוריה שלה וגם התובנות הרוחניות שהיא מביאה עימה.
--

בכל מקרה ניתן לתרגל מדיטציה זו גם בהדרכה ובקבוצה.

--

6 הנשימות הראשונות

--

6 הנשימות הראשונות הן זהות. בכל נשימה עושים מספר דברים: נושמים פנימה לספירת 7 והחוצה לספירת שבע. אין הפסקה בין הנשימה לנשיפה.

--

בנית הפירמידה העליונה

כאשר אנו נושמים פנימה אנו מדמיינים סביב גופינו את הפירמידה העליונה, שבסיסה בתחתית.

הנקודה העליונה של הפירמידה תהיה מעל לראשינו, מעל לצ'אקרת הכתר והבסיס באזור הברכיים שלנו. מן הנקודה העליונה נראה 3 קווים שיורדים לבסיס. גבר ידמיין קו אחד יורד לפניו ושני קווים יורדים מאחוריו, ואילו אישה תדמיין 2 קווים לפני הגוף וקו אחד מאחורי הגוף.

--

--

בנית הפירמידה התחתונה

כאשר אנו נושפים החוצה אנו מדמיינים את המשולש התחתון, כאשר הנקודה המרכזית שלו מתחת לכפות רגלינו, יוצרת ציר אחיד עם הצ'אקרות. הבסיס שלה מגיע לגובה הכתפיים שלנו. הגבר ידמיין 2 קווים עולים לפניו וקו אחד מאחוריו – והאישה להיפך.

--

עיניים

לאחר כל סבב של נשימה ונשיפה אנו עושים תרגיל עם עינינו: העיניים היא יכולת לחבר בין העולם הגשמי לרוחני. ישנה מרכבה נוספת, פנימית יותר, שנוצרת בין העין השלישית לעיניים, ואנו יוצרים אותה על ידי כך שאנו מפנים את העיניים פנימה, החוצה, למעלה ולמטה. הצורה הזו (+) יוצרת מרכז של מרכבה.

--

מודרה - תנועת אצבעות

כל סבב כזה של נשימה, נשיפה ומשחק עם העיניים מלווה בתנועת אצבעות הנקראת "מודרה". בכל פעם אנו משתמשים במודרה אחרת, כשהכוונה היא להצמדת אחת האצבעות לאגודל, בכל אחת מן הידיים. המודרות מתחלפות, כאשר הנשימה הראשונה מלווה במודרה הראשונה, בה האצבע על האגודל, המודרה השניה (בנשימה השניה) היא אמה על האגודל, המודרה השלישית היא קמיצה על האגודל, המודרה הרביעית היא הזרת על האגודל ובנשימה החמישית והשישית אנו חוזרים על המודרה הראשונה והשנייה.

הדבר גם מסייע לנו לזכור באיזו נשימה אנו נמצאים. שש הנשימות יוצרות את 6 קצוות המרכבה.

--

הנשימות 7 עד 13

--

יוצרות בתוך המרכבה גלגל פנימי וגלגל חיצוני. יש מקור של אור אותו אנו מקבלים מן האינסוף ויש מקור אור שאנו מקבלים מן האדמה. אנרגית חיים זו נקראת צ'י, פרהנה ובשמות נוספים. זה לא שאחד טוב ואחד רע, אלא מדובר בשתי מהויות שונות. אחת מבטאת את החיבור שלנו לאלוהי והשנייה את קיומינו על הקרקע. אחד מסמלת את המסרים של הרצון הקולקטיבי והשני את הרצון והקיום האישי, כאשר המטרה בחיינו ליצור ביניהם חיבור. החיבור הוא זה שמניע אותנו, כמו גלגל. אנרגית החיים יכולה לזרום מלמעלה דרך צ'אקרת הכתר או מלמטה דרך צ'אקרת הבסיס.

--

אנו מדמיינים בו זמנית את הכניסה של האנרגיה משני מקורות אלה: מלמעלה ודרך צ'אקרת הכתר ומלמטה ודרך צ'אקרת הבסיס. בכך בעצם אנו יוצרים את הציר המרכזי של המרכבה. שני הזרמים מתחברים באזור מקלעת השמש, הטבור, מרכז המרכבה, לצורת כדור של אור. ככל שמכניסים יותר אנרגיה הכדור הולך וגדל ומתבהר.

--

נשימות 7, 8, 9.. - 3 נשימות ונשיפות אלו אנו מכניסים אנרגיה מלמעלה ומלמטה, וכדור האור בתוכנו הולך וגדל ולהתבהר.

--

בנשימה הבאה (10 - העשירית) נושמים פנמה את האנרגיה ובנשיפת האוויר אנו נושפים החוצה בפה מטובע ובקול פליטה של "פהההה!", מרגישים את הכדור מתפוצץ וכעת הוא מקיף אותנו במעל חיצוני, כמו הילה.

--

ב 3 הנשימות הבאות (11-13) ממשיכים להכניס אנרגיה ולייצב את הכדור החיצוני, הגלגל החיצוני של המרכבה. תנועת הידיים נשארת במודרה השניה. (אמה על אגודל).

--

בנשימה ה 14 אנו מניחים יד שמאל על יד ימין כאשר הידיים מופנות כלפי מעלה. יד ימין (מלמטה) מסמלת את הרצון לתת ויד שמאל (מלמעלה) את הרצון לקבל. שני הבוהנים נפגשים כלפי מעלה ויוצרים צורה של משולש עם כפות הידיים. אנו מודטים במצב זה כאשר המחשבה המובילה אותי היא "אהבה ללא תנאי לכל החי". מדובר בפגישה בין הרצון לקבל והרצון לתת. נשימה 14 אינה מוגבלת בזמן או במספר נשימות שנושמים בתוכה. זהו פשוט זמן מדיטטיבי, בו חווים את מה שחווים. זו בפני עצמה יכולה להיות מדיטציה שלמה גם בלי להמשיך בנשימות 15-18. מטרת המדיטציה היא לחוות אהבה לכל דבר, להיות בהרמוניה. אנו נמצאים בתוך המרכבה, בתוך האינסוף. מקום בו החלל הפנימי הוא החלל החיצוני.

ככל שאנו נותנים ביטוי פיזי לתהליכים המדיטטיבי שאנו עושים אנו יותר מחברים בין העולם הרוחני לעולם הגשמי. נורא קל לעשות מדיטציה במיטה, אבל כאשר אני עושה מדיטציה בישיבה, ועוד יותר – בעמידה (למשל בתפילה), אני מחברת יותר בין העולם הרוחני למעשי. ולכן הנשימות המובלטות ותנועות הידיים הופכות את המדיטציה ליותר מעשית. זה עוזר לנו להתקרקע וכך אנו גם זוכרים הרבה יותר טוב את מה שעברנו במדיטציה.

--

השתוות המכרבה למהירות האור

--

נשימות 15-17 משוות את המהירות שלי למהירות האור. מדובר רק בבקשה, אך למעשה בכל פעם אנו מגבירים הילוך, כאשר השתוות לאור פירושה להיות מעל למימד הזמן, במקום בו הכל אחד. הכל אין סופי. אנו משווים את צורתנו לאור, שנמצא למעשה בכל מקום בבת אחת.

בנשימה ה 15 אני מבקשת לעלות ל 1/3 מהירות האור.

בנשימה ה 16 אני מבקשת לעלות ל 2/3 מהירות האור.

בנשימה ה 17 אני מבקשת לעלות ל 9/10 מהירות האור.

במצב זה אנו מודטים ככל שנחפוץ.

--

את הנשימה ה 18 נקבל באופן טבעי כאשר נגיע לכך.

--

--

את המדיטציה ניתן לעשות בכל פעם שמתחשק. לפעמים נרגיש צורך לעשות את המדיטציה כמה פעמים ביום, ויהיו חודשים שבכלל נשכח שהמדיטציה הזו קיימת. ניתן לבקש דרך המדיטציה לרפא אירועים בעבר, ניתן לבקש לראות דברים שיעזרו לנו להבין דברים שאנו עוברים היום, ניתן לבקש לחזות בגלגולים קודמים. צריך לזכור שאנו יכולים לפעול בתוך אותם מקומות וליצור שינויים אמיתיים.

בכדי לרפא את עצמנו או מישהו אחר, ניתן לדמיין שאנו נמצאים בתוך המרכבה והיא עוזרת לנו לרפא את גופינו. לתת לנוכחות של המרכבה לרפא את הגוף. לדמיין שמדובר במעגל של ריפוי שמקיף אותנו. ניתן לדמיין את המרכבה מעל לראש של מי שאנו רוצים לרפא ולבקש מן המרכבה לעשות את פעולתה. המרכבה מאפשרת ריפוי מלא ושלם, לדברים שאנו לעתים כלל לא יודעים איך אפשר לרפא או אפילו לא יודעים שהוא פגום. ניתן לדמיין את המרכבה בתוך כל אחת מן הצ'אקרות ולבקש את הריפוי של כל צ'אקרה. ניתן למגנט דברים על ידי כך שנדמיין אותם בתוך המרכבה, למשל את בן הזוג שאנו רוצים או את הבית, או את השלווה שאנו רוצים. פשוט לדמיין אותם במרכבה. הדברים עובדים. זמן ההגשמה תלוי ברמה הרוחנית שלנו וברמת התרגול שלנו. ככל שאנו עובדים יותר הכלים שאנו עובדים בהם עובדים יותר. ככל שהמקום הרוחני והגשמי שלנו יותר גבוה, הזמן בין הבקשה להתגשמות מצטמצם. אנו מתעלים מעל זמן-תנועה-מרחב. אומרים שהאדם הראשון במקום לקטוף את הפרי ולאכול אותו הוא רק התבונן בו והמהות של הפרי נכנסה אליו. ככל שמצבנו פחות טוב התקדמות שלנו דורשת יותר זמן ויותר עבודה. אנו צריכים לשכלל את הבורא שבתוכנו.

--
במקור פורסם באתר www.ima-adama.co.il

הרשת הקוסמית, אטלנטים והתודעה הקולקטיבית

--
מאת קרני
--

התורות הרוחניות השונות מדברות על כך שישנה תודעת-על. במקומות מסוימים היא נקראת הרשת הקוסמית, זו שמקשרת בין כל האנשים, במקומות אחרים "הספרייה האקאשית" – הספרייה שמכילה את הזיכרונות של כל המאורעות, מן העבר, ההווה והעתיד. למעשה לכל חיה על פני כדור הארץ רשת קוסמית משלה, כאשר הרשת הקוסמית המורכבת ביותר היא של הדולפינים. הרשת הקוסמית יוצרת את המודעות הקולקטיבית. אצל האדם שוני ניכר בין המודעות הקולקטיבית שלו לבין זו של כל חיה. ציפורים יודעות מתי לנדוד, מתי לאכול, לזהות את בני מינן. יש לטאות שיודעות באינסטינקט היכן עליהן להטיל ביצים וכדומה. כאשר נסתכל בטבע נראה כי ישנה מודעות קולקטיבית מעל לכל ספק: יש חיבור לטבע, למהות. יש תזמון מושלם והרמוניה. האדם הוא יצור שונה מבחינה זו. יש בו מצד אחד רצון חופשי, שאין לחיה, המאפשר לו ליצור בחירות שאינן נובעות מאינסטינקטים, ומצד שני יש לו פירוד רב מבני מינו ומן הטבע. האדם, כפי שניתן לראות בצפייה בחוסר האיזון הקיים בצורה גורפת אצל בני מיננו, לא מחובר לרשת הקוסמית.

בכתבים שונים המדברים על הרשת הקוסמית אומרים שהרשת הקוסמית של האדם התפרקה לפני 13,000 שנים. הכוונה, למעשה, היא שהמודעות של האדם החל מתקופה מסוימת לא מסוגלת להתקשר עם הרשת הקוסמית, אשר כמובן נותרה קיימת ולא השתנתה.

אם נתסכל על הארכיאולוגיה, החל מתקופה זו, לפני 13,000 שנים מתחיל תיעוד התפתחות ההתיישבות הראשונה של האדם במה שנראה ככפרים ראשונים. בתקופה זו מתחילה ה"ציביליזציה" כפי שאנו מכירים אותה היום. התיישבות שהובילה לביות בעלי חיים, גידול צמחים, הפקת קמח וכן הלאה. מסלול לתרבות מתקדמת, מצד אחד, ועם זאת מסע הרחק מן הטבע.

אולם לפני כן התקיימה תרבות שעדיין אינה ידועה לנו היטב. תרבות זו מתמשכת ואחידה על פני כר נרחב מכדור הארץ (בכל רחבי אירופה, ואזורינו), עם אלמנטים זהים בכל מקום כמו ציורי קיר, כלי עבודה מאבן וצלמיות אישה. תרבות זו התקיימה כמעט ללא שינויים במשך מאות אלפי שנים. תארו לכם כי הנצרות, לדוגמא, קיימת 2000 שנים, ועברה שינויים מקיפים במשך פרק זמן זה וכיום היא בעלת פלגים שונים ונבדלים מאוד זה מזה. ומה הם מאות אלפי שנים עם תרבות אחידה? מה אם לא חיבור לתודעה קולקטיבית וחוסר נפרדות ופילוג?

היום לאט לאט אנו מקבלים שוב את היכולת להתקשר לרשת הקוסמית, להתחבר לרצון הקולקטיבי, למודעות הפועלת לטובת הכלל מתוך חיבור לטבע. להיות בחיבור לרשת הקוסמית פירושו המקום בו הרצון האישי שלנו והרצון הקולקטיבי הם אותו דבר. כמו הלטאה שבאמת רוצה לשחות דרך האגם על מנת להטיל ביצים. כל אדם נולד עם מטרה, משימה, וברגע שאני מחוברת לרצון האמיתי שלי אין הבדל בין המהות שלי לבין הרצון שלי.

לעתים עולה הדילמה מתוך המשפט "הכל כתוב והרשות נתונה". מה, אם כן כתוב והיכן בחירתי החופשית? אין ספק כי הבחירה החופשית היא המאפשרת לנו להיות הבוראים של עולמנו. אנו לא מובלים אל היעד בלי יכולת לשלוט בגורל. דווקא הריחוק שלנו מן הידיעה האמיתית והמסע שלנו לקראת הגשמת היעוד שלנו דרך הבחירות שאנו עושים מאפשרים לנו ליהנות מן הדרך הזו. אולם למעשה ברגע שאני מחוברת לרשת הקוסמית אני כבר לא צריכה להשתמש ברשות הנתונה שלי, כי בכל מקרה אני רוצה את מה שטוב לי.

מעשה מרכבה פירושו חיבור בין הרצון שלי, שבא מלמטה ועולה כלפי מעלה, לרצון של הרשת הקוסמית, אשר יורד מלמעלה. כאשר יש חיבור בין שניהם אני יכולה להיות אחד עם הרשת הקוסמית.

ופעה נוספת התורמת להבנת הנושא של הרשת הקוסמית והתנתקותנו ממנה היא הסתכלות על העבר של התרבות האנושים. בכל התרבויות המפותחות של העבר (מצרים, יוון, רומא ועוד) רואים תופעה מעניינת שהיא לא הגיונית. היינו מצפים שממלכה תלך ותתפתח עם השנים יותר ויותר, אולם כמעט בכל התרבויות אנו רואים ממלכה שמתחילה בשיאה ודעכה. יש כאן משהו שאומר דרשני.

וכאן אנו נכנסים לנושא של אטלנטיס. אלטנטיס היא יבשת שנחשבת לאגדית ומיקומה אינו ידוע, שעל פי הסיפורים טבעה או הושמדה. יבשת זו אינה דמיונית כלל. אפלטון מתאר את היבשת והתרבות שלה בפרטים בכתביו. מדובר בתקופה בה המודעות הקולקטיבית הייתה מחוברת לרשת הקוסמית והישויות היו גבוהות הרבה יותר מהיום. היו שתי קבוצות אנשים באטלנטיס: קבוצה אחת שהייתה מחוברת לאור וניסתה להגיע לתובנות רוחניות ולהתעלות מעל הגשמי כדי לעלות ברוחני (הפירמידה התחתונה של המרכבה). הקבוצה השנייה ניסתה להשתמש בידע הרוחני למטרות שררה, שיעבוד ולקבלת עוצמות על הקרקע (המשולש העליון של המרכבה). לא מדובר בטוב ורע כי לכל דבר בעולמנו צד חיובי וצד שלילי. התרבות היוותה את החיבור בין שני הצדדים. מדובר בשתי גישות. הטכנולוגיה שפותחה שם הייתה מאוד מפותחת: קרני לייזר, שימוש באנרגי סולארית ועוד. עד שלבסוף הופר האיזון הטבעי של האדמה והמסורת אומרת שהאדמה התהפכה על פיה – למעשה הם גרמו לאסון אקולוגי בקנה מידה עולמי.

לפני כמה שנים באזור הים התיכון היה מקרה בו בהתפרצות הר געש חלק מן ההר נפל למים, וזה יצר גל ענק ששטף חלק מאחד החופים. באטלנטיס הייתה, כנראה, התפרצות בקנה מידה ענק שיצרה גל ענק ואטלנטיס טבעה – גלי הענק שטפו אותה בגלל אותו ניסיון גרעיני אותו ניסו לעשות. לי יש חלומות מאז שאני זוכרת את עצמי על גלי ענק ולהרבה אנשים שהיו באטלנטיס יש לילות שלמים בהם הם מוצאים עצמם בורחים מגלי ענק שעולים ומציפים את האדמה (כנראה גם ליוצר הסרט "היום שאחרי מחר"...). מדובר על השמדה של תרבות בבת אחת. למעשה זה היה כנראה רגע הניתוק של הגזע שלנו מן הרשת הקוסמית. כמעט לכל תרבות יש מסורת של מבול. הסיפור של נוח הוא של אדם שברח מאטלנטיס. הרובד הגשמי של האגדה מדבר על ניצולים מאטלנטיס שברחו למקומות שונים בעולם – מקומות בהם הרמה הרוחנית הייתה הרבה יותר נמוכה. ניצולים אלה הם נציגים שהמשיכו את התרבות היכן שהגיעו: הודו, מצרים, אמריקה ועוד. הדרך השנייה להסתכל על התפשטות תרבות אטלנטיס במקומות שונים בעולם היא לא על ידי אנשים ספציפיים שניצלו, אלא נשמות שחזרו ונולדו במדינות אחרות והקימו שם את התרבות. כך אנו מוצאים כי הגרעין במרבית הדתות והתרבויות זהה. מדובר באנשים שהתחברו לרשת הקוסמית והצליחו להעביר מחדש את הידע שבעבר היה נחלת הכלל.

--

במקור פורסם באתר www.ima-adama.co.il

על האדם, המרכבה וההתפתחות הרוחנית

--
מאת קרני
--
וכל לדמות את האדם למרכבה, או למעשה כל צורה כלשהי, בעלת גבולות ברורים. אנו מוגבלים על ידי זמן, תנועה ומרחב, אולם אלו הם גם שיוצרים לנו את האפשרות להיות אדם ולחיות את חיינו כפי שאנו חיים אותם, בעולם הבחירה החופשית. ככל שאנו מתפתחים מבחינה רוחנית, המרכבה שלנו גדלה. הגבולות שלנו מתרחבים, וכך אנו יכולים להכיל בתוכנו יותר מן האלוהי. חכמת הקבלה מתארת את האדם ככלי ואת האלוהים כאור. ככל שהכלי שלנו גדול יותר - יותר אור יכול להיכנס לתוכנו, כלומר אנו יכולים לחוות יותר שפע. במילים אחרות נוכל לומר שמה שנמצא בפנים, בתוך המוגבלות של הצורה, הוא כל העולם שאנו מכירים. מה שמפריד בין הפנים לבין החלק החיצוני, שהוא האינסוף, הם הגבולות שאדם מציב לעצמו. אנו לעולם לא מנתצים את הצורה שלנו, אלא אנו יכולים תמיד להגדיל ולהרחיב אותה, וזו ההתפתחות הרוחנית שלנו. מה שנמצא באינסוף זה כל מה שבינתיים אין לנו בחיי היומיום: רוחני או גשמי, שאנו רוצים או שאנו לא יודעים שאנו רוצים. כאשר אנו מתפתחים אנו מגדילים את הצורה שלנו ומה שפעם היה בחוץ, עכשיו הוא בפנים. אם אני מעזה לדבר עם אדם חדש, לעשות פעולה שונה ממה שאני רגילה: אני מרחיבה את עצמי.

אני אוהבת לדמות את האדם למרכבה כיוון שבצורה זו ניתן לראות כי יש חלל מרכזי אחד (זה המודגש בצבע סגול) שהוא המהות הבסיסית שלנו ויש גם "פיקים" (המודגשים בצהוב) ואלו החוויות הנדירות שלנו המסמלות את ההתפתחות, אולם עדיין מדובר בחוויות שאינן חלק תמידי מחיינו. ככל שאנו מתרחבים מה שפעם היה רק "פיק" היום הוא חלק תמידי מחיינו. לאחר שחווינו פיקים נמשיך לצמוח ולגדול כדי שהפיקים יהפכו לחלק תמידי מאיתנו.

יש נקודה אחת במרכבה שהיא שווה וזהה לאינסוף. וזאת נקודת האמצע. שזה הלב. הדבר מראה כי יש לנו שתי אפשרויות להתפתח לאינסוף: או לפרוץ את הגבולות ולצאת החוצה, או להיכנס פנימה, ללב. כי מה שבחוץ הוא מה שבפנים. כי בתוך כל מרכז יכול להיות עוד מרכז עד אינסוף פנימה, בדיוק כפי שאפשר להתפתח עד אינסוף החוצה. ואכן המרכבה מכילה בתוכה ומחוץ לה אינסוף מרכבות והיא יכולה להתפתח אינסוף פנימה או החוצה, בדיוק כמו האדם.

המרכבה הכפולה, הטבע ומימד הזמן

אם נסתכל על המרכבה נראה שהסימטריה שלה לא מושלמת. סימטריה זו תהפוך מושלמת רק כאשר נציב מרכבה בתוך מרכבה. כך נוצרת לנו צורה סימטרית, בעלת 12 קצוות. צורה חשובה שבה 12 קודקודים. כאשר המספר 12 מסמל את השבטים, החודשים, המזלות האסטרולוגיים, את השעון שלנו. כך נוצר הזמן. וכמו בשעון, או בגלגל הזמן, הצורה חייבת להיות מוקפת בעיגול. ואכן מתקבלת סימטריה מושלמת שבה כל הקודקודים נמצאים במרחק שווה מנקודת המרכז, דבר המאפשר ליצור סביבה מעגל. המעגל מציין את העולם שלנו. בתוך גבולות הצורה ניתן גם לשרטט עיגול, ולמעשה ניתן להבין מכך שיש אינסוף של מרכבות ומעגלים בתוך צורה זו, כי גם במעגל הפנימי ניתן ליצור מרכבה, ולהמשיך כך פנימה והחוצה עד אינסוף.

במרכז המרכבה הכפולה ניתן לראות כי נוצר הריבוע המושלם. גם הוא צורה חשובה. חלק מן הזמן והטבע: 4 רוחות שמיים. 4 עונות. ארבע אלמנטים. בגלגל האסטרולוגי 4 עונות ובכל אחת 3 מזלות הקשורים אליה, כמו 3 הקצוות בכל פאה של המרובע. הזמן לא קיים בכל מקום, אלא רק בעולם שלנו. זהו עוד גבול המאפשר לנו לפעול בתוכו. ניתן לראות בגלגל גם את התנועה. שגם היא נמצאת רק עולם שלנו וגם היא גבול המאפשר לנו ליצור ולפעול בתוכו.

אם אנו יכולים להתחבר למהות של המרכבה, אנו יכולים להשתמש בזה ולהתעלות לכל מה שקשור לזמן, תנועה ומרחב. דרך המרכבה אנו יכולים לעשות מסעות אסטרליים. כי רק הגוף הפיזי שלנו מוגבל בזמן תנועה ומרחב. הגוף האסטרלי שלנו אינו מוגבל בתנאים אלו. לדוגמא כאשר אנו חולמים במשך שבריר שנייה, אנו יכולים לחלום על שעות שלמות. כלומר בזמן חלום אנו במקום מעל הזמן. הזמן לא פועל באותה צורה וזוהי היא מעין הוכחה שאנו יכולים להתעלות מעל כללי הזמן, התנועה והמרחב. ככל שנתרגל יותר את הכניסה למרכבה נוכל לחוות שליטה בזמן, תנועה ומרחב.

עוד דרך להסתכל על זה היא שהכניסה למרכבה, עם הגלגלים, היא הכניסה למימד הלב שלנו. והדבר אומר להתעלות מעל הטבע. מעל הטבע שלנו. להתנגד לשיפוט, למגבלות, לספקות ולחוות אהבה ללא תנאי לכל אדם ולכל מצב.

עלי ועל המרכבה – סיפור אישי וסיפור העת העתיקה

הדרך בה התחברתי לחומר של המרכבה היא סיפור תחילת דרכי הרוחנית: בעבר הלא רחוק הייתי מאוד רחוקה מתחום הרוח והתחלתי בסביבות גיל 20 לעבור סדנאות להתפתחות אישית. סדנאות של תקשורת נכונה, עבודה אישית ומודעות, ולאו דווקא בתחום האלטרנטיבי. היום אני מבינה שככל שגדלתי והרחבתי את הגבולות שלי, דבר שכרוך בפריצות דרך אישיות, הגעתי למעין מסה קריטית בה הייתי פתוחה לקבל ידע מבחוץ. באחת הסדנאות ישבתי מול מישהי שאמרה לי שם של מישהי אחרת ובבת אחת ידעתי הכל על אותה אישה שמעולם לא פגשתי, עד פרטי הפרטים. הייתי בשוק מוחלט ובסופו של דבר יצאתי עם הבנה שיש משהו שהוא מעבר למה שאני יודעת והדרך שלי להתמודד הייתה ללמוד עוד ועוד על זה. וזו הזכות שלי שזה עניין אותי ולא הבהיל אותי כך שלא נסגרתי. החוויה הקיצונית היוותה הוכחה עבורי. המידע שקיבלתי על אותה אישה לא היה קשור לסדנא אלא למקום בו בהייתי עם עצמי. לאט לאט למדתי על זה והבנתי שאני מתקשרת. התחום לא היה מוכר לי כלל והתפלאתי למצוא שיש לכך שם. התחלתי למצוא ספרים שהסבירו את מה שקורה לי ושאני לא לבד. למדתי לסמוך על המידע והמסרים שקיבלתי. שנתיים לאחר מכן, כאשר כבר הייתי מאורע היטב בתחום האלטרנטיבי, הלכתי לסדנא נוספת בה ראיתי מישהי עם שרשרת עם מגן דוד והייתה לי ידיעה כי זוהי צורה שטחית, ויש לה עומק, ושיש אפשרות לראות את מגן הדוד בצורה תלת מימדית. שברתי את הראש, ואין לי נטיות גיאומטריות או הנדסיות, על מנת להבין כיצד נראית הצורה התלת מימדית של המגן דוד, עד שבאחת המדיטציות כנראה עברתי את רף המאמץ הדרוש, עד שמותר היה לי לקבל את התשובה בלי לחוש תחושה של לחם בזיון ובבת אחת ראיתי את הפירמידה הכפולה התלת מימדית, ומאותו רגע ואילך יכולתי לראות אותה מכל זווית, מבפנים ומבחוץ. חשבתי שהגעתי לפתרון, אולם לאחר מכן התחיל לזרום אלי אינסוף מידע, על "מה שלמטה הוא שלמעלה", העיגולים המרכיבים את המרכבה (הגלגלים שלה) ועוד. הרגשתי הדרכה רוחנית צמודה המציבה בפני משחק, חידות. בכל פעם שחוויתי את התובנה הגיאומטרית קיבלתי גם תובנה לגבי חיי. למשל כאשר הצלחתי לראות את המרכבה התלת מימית הרגשתי שחיי הופכים להיות תלת ממדיים: הרבה יותר עמוקים, משמעותיים ועם נגיעה בעולם. התחלתי לצייר ציורים שלמים בהם שיחקתי עם המרכבה והעיגולים וראיתי את ההתפתחות האינסופית של המרכבה, בכל מקום לכל מקום, מתוך ההבנה כי בכל מקום בו יש משולש יכול להיות עוד מגן דוד ובכל מקום בו יש עיגול יכולה להיות עוד מרכבה וכך עד אינסוף.

הבנתי כי אנו נמצאים בעולם בו אנו יכולים להתפתח רק בגלל המגבלות שלו ולכן בחרנו בעולם הזה. מרחב אינסופי הוא אינסופי והוא יכול להתפתח עד אינסוף, אך מצד שני אין בו שום הבדל. אין זמן תנועה ומרחב. אין יכולת להשתנות או לחוות משהו אחר. כל צורה מהווה גבול והפרדה. למרות שהיא עדיין מכילה את האינסוף. הגבול גם יוצר את האופי והמשמעות: הנה זה עיגול, לעומתו זה משולש... יכול להיות לנו פחד מן הגבולות שלנו אך מצד שני זה מה שהופך אותנו למי שאנחנו. ההתפתחות היא הגדלת הצורה שלנו, הגדלת הכלי שלנו וכך אנו יכולים לחוות יותר אינסוף, יותר אור, יותר מאלוהים.

לאחר שקיבלתי את המידע בסדנא סיפרתי אותו בהתלהבות לחברה, שגם היא מורה רוחנית, והיא שאמרה לי כי מדובר בגיאומטריה המקודשת. חשבתי שקיבלתי מידע שרק אני יודעת אותו וזו הייתה עבורי תדהמה לשמוע כי מדובר במשהו מוכר. הגיאומטריה המקודשת נלמדה במצרים העתיקה, ולפני כן באטלנטיס. במצרים העתיקה היו שתי פירמידות שבה התחנכו תלמידים ברזי העולם. בפירמידה הימנית (כאשר צד ימין מקושר לשכל ואילו צד שמאל מקושר לאינטואיציה) שנקראה העין הימנית של הורוס נלמדו פיזיקה, מתמטיקה וכו'. בפירמידה השניה - העין השמאלית של הורוס נלמדה המאגיה והאינטואיציה. הדרך היחידה להסתכל על העולם היא דרך שתי העיניים. וזה משתלב בנקודה אחת, בעין השלישית. התלמידים הוכשרו לפי היכולות עמן נולדו. החכמה העליונה הייתה להתחנך בשתי הפירמידות וליצור את החיבור בין העולמות. אינשטיין וניוטון חוו דרך המתמטיקה שלהם את האלוהים. הם ראו את האחדות שם. ואכן הכל אחד. לא משנה אם אתה הולך למדע או לאינטואיציה – תמיד תגיע לנקודה המרכזית, ללב.

בהתחנכות היו הרבה מסעות וחידות – בדומה לדרך החידות בה אני חוויתי את החומר של המרכבה. בנוסף נזכרתי בחלומות של מעברים במבוכים עם נהרות ותנינים – זיכרונות ממסלולים המלמדים את החניך לשמור על העולם הפנימי ולא להתפתות ולפחדים ולסכנות.

במצרים הרוחנית הגיעו לידע גבוה על החומר של המרכבה והאיחוד בין העולמות. הפירמידה היא הצד הגשמי והאדם שעומד בה הוא הצד הרוחני. החלק של הקרקע הוא החלק הבנוי והאדם יוצר את החלק אותו אי אפשר לבנות וכך יש חיבור בין החומר לרוח. הפירמידה היא כלום ללא האדם, אך גם האדם הוא כלום ללא העשייה. ולא סתם הפירמידות מאסיביות – אם אנו לא מבצעים את החלק המעשי שלנו מעל או מעבר אנו לא מגשימים את המרכבה.

אם נסתכל על מבנים כמו הפירמידות נגלה כי הם חוזרים על עצמם בכל העולם: במצרים, בדרום אמריקה אצל תרבויות האינקה והמאיה, הזיגורת במסופטמיה (באזור מסופוטמיה מספר מבנים הנקראים זיגוראת ועל פי הארכיאולוגים אלו הם אבות הטיפוס של מה שנקרא "מגדל בבל") ועוד. כולם מבנים גבוהים, שהמהות שלהם לחבר בין העולם הגשמי והרוחני. גם בסיפור סולם יעקב מדובר בסימבוליקה של עליה וירידה בסולם מן השמיים. אל לנו לטעות ולהמעיט בערך הבונים בחשבנו שהם קיוו על ידי בניין גבוה להגיע לשמיים. הידע שלהם היה רב יותר משלנו. הם יצרו סימבול פיזי שעזר להתמרה רוחנית. (סוף סוף מצאתי תועלת בתואר שלי בארכיאולוגיה...)

חברתי ומורתי הפנתה אותי לספר עליו אני ממליצה בחום, הנקרא "התקדשות" של אליזבת הייך. כאשר קראתי אותו הרגשתי שהוא מספר את סיפורי. הרבה מן החומר של המרכבה נמצא בספר זה. המפגש עם המידע הזה הוכיח לי שכאשר אנו מגיעים לנקודה הנכונה, לאחר שהתאמצנו לבד, אנו מקבלים את המידע, אם במלל או בכתב. אנו מבינים גם כי אירועים שחווינו בעבר מתרכזים לנקודה אחת של הבנה עמוקה יותר של הדברים.

לאחרונה כאשר עשיתי את המדיטציה של המרכבה ראיתי את עצמי עולה במדרגות של הפירמידה באחד המבחנים האחרונים של ההתחנכות כשמטרה היא לצאת דרך קצה הפירמידה. הגעתי לקצה ושם הפכתי לבז, שהוא סימלו של הורוס, הבז, העין הרואה הכל – הראייה הרחבה והגבוהה ביותר, שאינה סובייקטיבית. עליתי למעלה, עפתי והתחברתי לשמש, שהיא עוד אחד מסמליו של הורוס, העין הענקית הרואה הכל המסתובבת בשמיים ונוגעת בכל דבר.
--
במקור פורסם באתר www.ima-adama.co.il

המרכבה, הלב והיעוד שלנו

--
מאת קרני
--

רבים מן הקוראים חומר זה התוודעו למרכבה בצורה אינטואיטיבית או דרך צירופי מקרים בצורה זו או אחרת. הרבה תהליכים מובילים אותנו להבנה הולכת וגדלה של המרכבה. סמלים המראים חיבור למרכבה הם עין, משולש, גלגל, פירמידה, חוויה הקשורה בצורות גיאומטריות, ספירלה ועוד.

לימוד החומר של המרכבה הוא למעשה פתיחת מרכז הלב שלנו, והבנה בסיסית של מהות המרכבה כרוכה בהבנה מהו מרכז הלב שלנו, ולכן אתחיל את מעשה המרכבה בהסבר קצר על המרכזים האנרגטיים שלנו הנקראים צ'אקרות. ישנן כמה גישות ודרכי הבנה של הצ'אקרות שלנו, יש המחלקים אותן ל 8, 10 או 13 מרכזים, אולם הגישה ההודית הקלאסית מדברת על 7 צ'אקרות. אני מחוברת לגישה זו ביותר, גם כיוון שהמספר 7 מסמל את הבריאה האלוהית: 7 ימים בשבוע, 7 תווים, 7 יבשות, 7 צבעים בקשת ועוד.

ניתן להסתכל על הצ'אקרות כ 3 צ'אקרות עליונות, 3 צ'אקרות תחתונות וביניהן צ'אקרת הלב.

--

נתחיל ב 3 המרכזים האנרגטיים הגבוהים שלנו: צ'אקרות הכתר, העין השלישית והגרון. המרכז הרוחני הגבוה שלנו, צ'אקרת הכתר, ממוקם בקודקוד הראש שלנו ואינו נמצא בשליטה שלנו. הוא חלק מן התודעה הקולקטיבית, האלוהים, האינסוף, האור... אותו מקום בו כל הדברים הם אחד. האינסוף בעצמו, כמוהו צ'אקרת הכתר, אינו נקלט למעשה. במרכז הכתר אנו מקבלים את המידע הרוחני הבלתי נקלט.

מרכז העין השלישית נותן לנו את היכולת לקלוט את המסרים הרוחניים בדרך שנוכל להבין אותם, באמצעות על-החושים שלנו, אלו הם הצינורות הנגישים לנו, והם הופכים נגישים יותר ככל שאנו מתקדמים בעבודה הרוחנית שלנו. שני מרכזים אלה נוגעים בשמיים, במהות הרוחנית של העולם הזה. כמו כן יש לנו מרכז עליון שלישי: צ'אקרת הגרון. מרכז זה מאפשר לנו את היכולת להוציא החוצה. הוא אחראי על התקשורת שלנו, הביטוי היצירתי שלנו. הוא מוריד את מה שקיבלנו בעולם הרוח אל הקרקע. בכך מרכז זה מאוד גשמי, אך עדיין נחשב למרכז עליון ורוחני. הוא "מוריד את השמיים לקרקע".

לעומתם יש לנו מרכזים תחתונים, הקשורים לאדמה. מרכז הבסיס אחראי על הצרכים הבסיסיים שלנו (אכילה, שתייה...) ומשותף לנו ולכל החיות. מרכז המין משותף לנו ולכל החיות שחיות בחברה והוא אחראי על הקשרים החברתיים שלנו. צ'אקרת מקלעת השמש היא היכולת שלנו לקחת את החיות הבסיסית, היומיומית וליצור דבר שנקרא מגדל וראשו בשמיים. מגדל בבל (אם נתנער מן הקונוטציה השלילית שנוצרה לו...) מטרתו לחבר בין העולם הגשמי לבין עולם הרוח וזה נעשה רק בדרך גשמית, כי אין דרך אחרת. צ'אקרת מקלעת השמש לוקחת את העולם הגשמי ומנסה איתו לעלות למעלה. להגשים את הרצונות. מרכז מקלעת השמש הוא המרכז שמאוד תלוי בנו. הוא קשור להגשמה העצמית שלנו. איך אנו לוקחים את מה שלמדנו ומגשימים את עצמנו. למרות תפקידו השואף כלפי השמיים עדיין הוא עושה זאת בכלים גשמיים, בעולם הגשמי.

אנו יכולים לתאר את גוף האדם ככלי המשמש לפעולה ההרמונית בין המרכזים הגבוהים והנמוכים והשילוב ביניהם. יפה הבין זאת ליאונרדו דה וינצ'י, אשר באחד השרטוטים המפורסמים שלו הציב את גוף האדם במרכז מגן הדוד (נסו לדמיין דמות אדם, ראש, וידיים ורגליים פרוסות בתוך תבנית מגן הדוד). מהות האדם, אם כן, היא לשלב בין עולם הרוח לעולם החומר. לדעת למצוא את המטרה הנעלה ואת התובנות בכל פעולה יומיומית, ועם זאת לדעת לבטא את המסרים הרוחניים שהוא מקבל בדרך גשמית. אנו חיים בעולם היחידי בו מתאפשר החיבור בין העולם הגשמי והרוחני והמהות שלנו בחיים אלה היא ליצור את החיבור. מצד אחד לא להיות רק רוחניים ומצד שני לא רק גשמיים, אלא יכולת לחיות את היומיום כאשר הפרטים אותם אנו עושים מקבלים מהות רוחנית. להכין כוס קפה מתוך כוונה ומחשבה. הכוונה לחיות בצורה הרבה יותר חיה, נוכחת ולא אוטומטית. לקחת את העולם הרוחני ולהגשים אותו בעולם הפיזי: להוריד את המסרים הרוחניים, את זמן החלום, לקרקע. אם אני מתקשרת, רואה סמלים אך לא פועלת איתם זה אומר שאני עדיין לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך.

דיברנו על 6 צ'אקרות עד כה, וחסרה לנו הצ'אקרה המרכזית, זו שמחברת בין עולם הרוח לעולם הגשמי: צ'אקרת הלב. צ'אקרת הלב היא מגן דוד בפני עצמו. חיבור עולם גשמי ורוחני. היא נקודת החפיפה. המקום בו העולם הרוחני והגשמי מתחברים. מה שמניע אותנו זו צ'אקרת הלב שמבחינה פיזית אחראית על הלב והריאות – יכולת החיים הבסיסית שלנו. מבחינה רוחנית מרכז הלב שלנו אחראי על היכולת שלנו לאהוב כל אדם, כל מצב, ללא תנאי. מרכז הלב הוא נקודת הקישור והמפגש בין העולמות. זהו גם המרכז האחראי על איזון וריפוי. הדרך להגשים את מהותנו כבני אדם עוברת דרך הלב.

צורת המרכבה היא צורה תלת מימדית. זאת אומרת שפרט ל 6 נקודות על אותו מישור, היוצרות את המגן דוד, ישנן עוד שתי נקודות במרחב: אחת לפנים ואחת מאחור. נושא התלת ממדיות חשוב. זוהי היכולת לצאת החוצה, שכן יש צורך בנקודה שנמצאת מחוץ לנו על מנת ליצור צורה תלת מימדית.

מבחינה נומרולוגית יש לנו את האפס, שזהו הלוח הריק, הפוטנציאל האינסופי.

לצורך הבנה נעצור לרגע, ונבחן את משמעותם של המספרים השונים: נקודה אחת היא בריאה, אך עדיין אין פרופורציה כי היא לא יחסית לכלום. המספר שניים יוצר את הקשר, מערכות היחסים, כי בין שתי נקודות יכול לעבור קו. המספר 3 מאפשר לנו ליצור צורה סגורה. הוא מקושר לשפע כי בצורה סגורה אני יכולה להכיל תוכן. זה הופך להיות כלי שיכול להכיל דברים. עדיין בין 3 נקודות ניתן ליצור רק מישור אחד. המספר 4, מאפשר לנו ליצור נפח כי הנקודה הרביעית יכולה להיות בכל מקום מחוץ למישור. מספר 4, בעל המישור היציב, מסמל את היציבות, אדם מרובע, 4 רגליים של חיה וכו. הפירמידה המשולשת היא הצורה התלת מימדית הפשוטה ביותר.

המספר 5 מקושר לאדם: חמישה חושים, 5 אצבעות. צורת המחומש היא צורת האדם (ראש, ידיים ורגליים), חמישה חומשי תורה, 5 עולמות רוחניים על פי הקבלה. וזה מסמל את מהות האדם. המספר 6 הוא המגן דוד. מספר הרמוני. מה שלמעלה הוא שלמטה. המשפט שאפלטון היה הראשון שקיבל אותו וגם העלה אותו על הכתב. זהו משפט מפתח ברוחניות. מספר המקושר להרמוניה של הטבע. המספר 7 הוא המספר האלוהי, המיסטי. המספר 8 הוא האינסוף והוא גם המרכבה, כי למרכבה 8 קצוות. שתי פירמידות המונחות זו על זו. המרכבה, אם כן, היא המקום של האינסוף. על פי הקבלה היא עולם הבריאה. בחיבור בין עולם הרוח לגשמי יש לנו אינסוף של אנרגיה, יצירתיות, יכולות. מעשה מרכבה, אם כן, הוא הרכבה בין עולם הרוח לעולם הגשמי. למרות האיסור החמור בעשרת הדברות של "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה", ידע הקבלה הקדום מתאר את אלוהים כמרכבה. זוהי הצורה שעל פי המסורת הוחבאה בקודש הקודשים וניתנה לצפייה רק על ידי עלית הכוהנים. ישעיהו ויחזקאל צפו במרכבה ולמעשה צפו בתבנית הגיאומטרית של המקודש מכל.

כאשר אנו מציירים את הפירמידה אנו מציירים למעשה את צורתה הדו מימדית, ובצורה זו ניתן למצוא, בחתך, את המחומש. דבר זה מופיע רק בהיטל הדו מימדי של המרכבה, ולא ניתן למצוא את המחומש בצורה התלת מימדית של המרכבה. האדם נעשה בצלם אלוהים, בצל שלו, בהיטל הדו מימדי שלו.

--

במקור פורסם באתר www.ima-adama.co.il

היום הראשון של הבריאה

--

מי אנחנו

בשנים האחרונות ישנה נהירה המונית אחר חיפוש האמת. הסמלים בתכשיטים שלנו באים להסיר את מעטה החשכה מעל עיניו של מחפש האמת. אם כן, מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה מבעד למעטה האפלה? לשם כך יש צורך לפתור חידה קטנה והיא השאלה: מי או מה אני? פתרונה של שאלה זו מוביל לדרך הגדולה של ידיעה מוחלטת של האמת בכל דבר ודבר.
מאחר ואנו דוברי עברית הבה וניקח את הפסוק הראשון בספר בראשית- "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ והארץ הייתה תהו ובהו וחושך על פני תהום".
השאלה היא מהו ה"תהו ובהו"? רוב האנשים מתייחסים אל התהו ובהו כאל מצב כיאוטי, חוסר סדר. אולם כתוב שהארץ הייתה חושך על פני תהום- כלומר חלל ריק ואפל- כלום. פתרון החידה טמון במילה עצמה ובצליל שלה. חיזרו על המילה "תהו ובהו". מדובר בצליל שחוזר על עצמו-הד, תהו ובהו- ת"ו- צליל- תדר- תהו ובהו- ת"ו- תנועה ומנוחה. תהו ובהו- תב"ה- תו-צליל. מעניין לראות שהאותיות הראשונות והאחרונות במילים תהו ובהו יוצרות את האותיות תו ו- וו כלומר שוב את המילה תו.

תנועה ומנוחה - תדר

כאשר אנו באים לבדוק ממה עשוי החומר אנו מגיעים למולקולות ומשם לאטומים. אטומים מורכבים מחלקיקים הנעים במהירות אדירה אחד מסביב לשני וכאשר מדענים בודקים ממה עשויים חלקיקי האטום הם מוצאים אורכי גל (תדרים) שונים. כדי להסביר בצורה הפשוטה ביותר מהו תדר חישבו על תנועה ומנוחה שחוזרת על עצמה. האוזן האנושית שומעת כ- 30 עד 16000 רטיטות (תנועות ומנוחות בשניה) התדרים במהירויות השונות יוצרים את הבדלי הצליל. למעשה הכל עשוי מתדרים. אפילו החומר כפי שכבר הוזכר. כלומר, כל מה שקיים כולל מהותנו וגופנו עשויים מתדר. זוהי הסיבה לכך שהאלהים מדבר בתהליך הבריאה "ויאמר", וזו הסיבה שאנו קוראים לכל הקיים בשם "דברים" מלשון דבור.

אהיה אשר אהיה

הרמז הבא לגבי מי או מה אני ניתן בספור על משה ההולך במדבר ורואה את הסנה הבוער. בימי קדם האמינו ששמו של אדם משקף את מהותו - ומשה שרוצה לדעת את מהותו של האל האחד שואל אותו לשמו, ואלהים עונה לו "אהיה אשר אהיה". משה הבין בדיוק את תשובתו של האל: אבל מתוך הבנה שבני ישראל לא יבינו את עומק תשובתו של האל הוא שואל אותו: וכשבני ישראל ישאלו אותי לשמך מה אומר להם? האל עונה למשה ואומר לו תאמר ש"אהיה" שלח אותך. גם תשובות אלו סולפו במהלך השנים ומשמעותן עוותה ונשכחה. האל אומר למשה בשפה פשוטה: שמי "אהיה אשר אהיה" כלומר אני עומד להיות הדבר שאני עומד להיות. אמור לבני ישראל שזה שעומד להיות שלח אותך. כעת התבוננו סביבכם ב"דברים" המקיפים אתכם. מהו הדבר היחיד שודאי בבריאה ושהוא קבוע? התשובה היא השינוי. לא קיים דבר שנשאר ביקום בצורתו לנצח. כל מה שקיים משתנה ונמצא בתנועה. אם התדר שלובש את כל הצורות של כל הדברים יעצר ותנועתו תיפסק כל היקום יעלם והבריאה תחדל.

היה הווה יהיה - שם האלוהים

לכח שיצר את הכל אין שם. הוא תדר משתנה ולכן הוא חסר צורה או הגדרה. י.ה.ו.ה למשל הוא פשוט המחזוריות של הזמן היה- הווה- יהיה או ההתהוות של התדר לצורותיו המשתנות. הערך המספרי של מילה זו הוא 26 וזהו המספר של המחזוריות של היקום למשל. התכשיטים שאנו מייצרים מסמלים את התבניות הגיאומטריות שיוצר אותו תדר בהתפתחויותיו השונות. התדר הזה לבש גם את דמותך. אתה הבורא בדרגת התפתחות מסויימת. בצלם אלהים. במשך אלפי שנים קמו אנשים שהגיעו להכרה זו. חלקם נצלבו, חלקם עונו ונרדפו ובמקרה הטוב הוחרמו. אלו הבאים מהחשיכה מסתירים מהאדם את האמת לגבי מהותו על מנת לצבור כח מכיון שכאשר האדם יודע שאלוהים לבש את דמותו אין לו צורך בדברים חיצוניים או במורים חיצוניים או אנשי דת שישמשו כמתווכים בינו לבין אל "חיצוני". הבדיחה הקוסמית מוצאת את ביטויה בכך שרבים מהאנשים שנוהים אחר דתות לא מאמינים בכלל בקיומו של האל מאחר והם מאמינים בדבר חיצוני ומסירים מעצמם כל אחריות לגבי חייהם.

עלמא דשיקרא

כאשר אברהם מקבל את דבר האל נאמר לו "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך" כלומר לך מארצך (החיצוניות הרחוקה ביותר) ממולדתך (החיצוניות הקרובה יותר) ומבית אביך (החיצוניות החברתית גיאוגראפית הקרובה ביותר). לך לך כלומר לך לתוך עצמך מכיון שאתה האל ולכן כל התשובות והכוונות אמורות להגיע מתוך עצמך. זו הסיבה לרעיון האהבה ללא תנאי- כאשר אדם אחד שונא את השני הוא שונא את עצמו מאחר והכל אחד. אנשים העוסקים בתרגול רוחני חווים גם אנשים נוספים ולעיתים את כל היקום כולו מאחר והם חווים את התדר האחד. התורה אוסרת על תופעת התקשור (ידעונים ומנחשים) מאחר ואדם המחפש תשובות במקורות חיצוניים "בוגד" באלוהי שבו. זו הסיבה שהעולם מכונה ביהדות "עלמא דשיקרא" - כלומר עולם השקר ואצל ההודים הוא מכונה "מאיה" כלומר אשליה. הטיבטים שואפים להגיע למצב של חוסר קיום על מנת להתאחד עם הבורא. גם רעיון התדר קיים בכל התרבויות החל מה"תהו ובהו" ביהדות ועד לצליל ה"אום" אצל ההודים.

בשנת 1949 נתגלו בנאג חמאדי שבמצרים כתבים עתיקים המיוחסים לישוע באחד הקטעים פונה ישוע לתלמידים ושואל אותם מהו סימנו של ה"אב" בהם? כלומר מהו סימנו של האל בהם? ועל כך הוא משיב להם "תנועה ומנוחה הוא". התכשיטים שלנו מייצגים את הצורות שלובש התדר הראשוני שקיים בכל דבר ודבר. התדרים של תכשיטים אלו מהווים אמצעי ריפוי והבנה רב עוצמה.

מגן דוד

--
שמו של מגן הדוד נובע ככל הנראה מהאמונה הרווחת שמלכו האהוב של עם ישראל, דוד, עיטר את מגינו בסמל זה למרות שאין כל הוכחה לאמיתות הדבר.
בישראל נעשה שימוש בסמל זה בתקופה הרומית אך נראה כי הוא נהיה מקושר בצורה כה חזקה ליהדות רק בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה.
במאה ה-17, רווח המנהג להציב את סמל מגן הדוד בחזיתות של בתי כנסת על מנת לזהות אותם כבתי תפילה יהודיים. עם זאת, לא ברור מדוע נבחר סמל זה למטרה זו. היום, מגן הדוד מזוהה בכל העולם כסמלם של היהודים. הוא מופיע במרכז דגלה של מדינת ישראל והארגון הישראלי המקביל ל"צלב האדום" נקרא "מגן דוד אדום".

מגן הדוד בקבלה

בקבלה, שני המשולשים של מגן הדוד מייצגים את שני ההפכים המובנים באדם: טוב מול רע, רוחני מול גשמי וכו'. המשולש הפונה מעלה מסמל את מעשינו הטובים העולים לגן העדן וגורמים לזרימה של טוב בחזרה לעולם אותה מסמל המשולש הפונה מטה. מגן הדוד מוכר גם כ"כוכב הבורא" כאשר ששת הקודקודים מייצגים את ששת ימי הבריאה והמרכז את השבת.

המגנים של דוד המלך

שמו של דוד המלך מורכב בעברית משלוש אותיות: "דלת", "וו" ו"דלת". האות "דלת" בעברית הקדומה צורתה משולש. דוד המלך השתמש בצורה המוכרת לנו כמגן דוד בתור חתימה כאשר שני המשולשים מייצגים את שתי האותיות "דלת" שבשמו. האות "וו" מיוצגת על ידי המספר 6 – כוכב עם שישה קודקודים. ששת הקודקודים מסמלים את העובדה שה' שולט בכל היקום ומגן עלינו מכל ששת הכיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה. דוד המלך השתמש בסמל זה על המגן שלו בקרב על מנת שיהווה אות מאת ה' שיספק לו הגנה.

מגן הדוד והמרכבה

לכולנו יש שדה פרנה המקיף את גופנו כתוצאה מזרימת הפרנה (אנרגיית החיים) והמרידיאנים (ערוצי הזרימה של אנרגיית הגוף). כמו כן יש את שדה ההילה – שדה אנרגייה דמוי ביצה המקיף את כל גופנו ומשנה את צבעו בהתאם למחשבותינו, רגשותינו ותחושותינו. אחרי שדה ההילה יש מאות שדות אנרגטיים. כל השדות הללו בנויים בצורות גאומטריות מדוייקות, כאשר כל אחד מהם בנוי משלושה שדות זהים בגודלם ובצורתם. שדה הפרנה הוא בצורת מגן דוד תלת מימדי. אדם יכול לסובב שניים משלושת השדות המרכיבים את הפרנה בכיוונים הפוכים על ידי שימוש בטכניקת נשימת הפרנה העתיקה ועל ידי כך ליצור שדה אנרגיה ענק בגובה 17 מטר – המרכבה.

מגן הדוד ועידן הדלי

תחילתו הרשמית של עידן הדלי הוכרזה ב-23 בינואר 1997 בשעה 17:35GMT. כאשר מציירים מפה אסטרולוגית של ירושלים בזמן זה מקבלים צורה של מגן דוד מושלם!
מה המשמעות של זה? אף אחד לא יודע באמת אבל אין ספק שזה מדהים!!
--
במקור פורסם באתר www.ka-gold-jewelry.com

ספירלה / חתך הזהב

--
מבנה ספירלת הזהב מייצג שתי צורות מוכרות מאד מה"גיאומטריה הקדושה": ספירלת "חתך הזהב" (פי) וספירלת פיבונאצ'י. היא מבוססת על צורת מעגל תבואה הידועה בשם "מבנה גבעת הקפן" שהופיעה בשדה חיטה אנגלי בשנת 1999.

חתך הזהב (פי) – "המפתח לפיסיקה של היקום" (אפלטון)

פי (Phi) הוא ערך קבוע שהשלכותיו עמוקות ומסתוריות יותר אף מאלו של המספר "פאי". בדומה לפאי, גם לפי אין פתרון מתמטי, הספרות שמימין לנקודה העשרונית פשוט ממשיכות עד אין סוף מבלי לחזור על עצמן בתבנית קבועה. ייחודו הגדול של פי הוא שניתן למצוא אותו באופן מובנה בכל המבנים האורגניים המוכרים לנו: ממבנה שלד האדם, דרך היערכות הזרעים בתפרחת החמנייה ועד לספירלה בקונכייה, כל המבנים הללו בנויים לפי הפרופורצייה של המספר פי, חתך הזהב, המכתיב את המבנה של כל המבנים הביולוגיים כמעין תכנית אב של החיים עצמם.
אפלטון הרחיק לכת עד כדי כינוי חתך הזהב: "המפתח לפיסיקה של היקום". המספר פי עצמו הוא ....1.6180339 ובעוד שאין לו פתרון מתמטי, ניתן לחשב אותו בקלות באמצעות סרגל גאומטרי ומחוגה.

מציאת "חתך הזהב"

להלן מפורטות שתי שיטות פשוטות למציאת חתך הזהב:
שיטה מס' 1:
מניחים שני ריבועים שווים זה לצד זה (מתקבל מלבן ביחס של 1:2), מחלקים את אחד הריבועים לשניים ובעזרת המחוגה מעבירים אלכסון מטה, לבסיסו של הריבוע השני. נקודת המגע של האלכסון עם בסיס הריבוע תיצור את היחס פי עם צלע הריבוע. נוסחה זו מתארת במדויק גם את הרצפה בחדר המלך.
שיטה מס' 2:
שיטה נוספת למציאת חתך הזהב היא על ידי חלוקת קטע כלשהו AB בנקודה C כך ש: AB/AC=AC/CB. משוואה כזו אפשרית רק כאשר AB=1.618…AC ו-AC=1.618…CB.

חתך הזהב באדריכלות

ניתן למצוא את היחס פי בארכיטקטורה של של הפירמידה הגדולה בגיזה במשולש הנוצר בין הגובה, מחצית הבסיס והאלכסון. במילים אחרות, החלק הבסיסי ביותר במבנה מדגים בתוכו את חתך הזהב. אם ניתן למחצית הבסיס את הערך 1, האלכסון יהיה בערך של פי (....1.618) והגובה יהיה השורש הריבועי של פי. חתך הזהב מופיע שוב ושוב בפירמידות של גיזה בדרכים מבלבלות ומדהימות אף יותר (כרכים שלמים נכתבו על היסודות הגיאומטריים במבנה הפירמידות).

סדרת פיבונאצ'י וספירלת הזהב

קיימת סדרת מספרים הידועה בשם "סדרת פיבונאצ'י" שיש לה קשר מיוחד לפי ולפירמידות בגיזה. סדרה זו, נחשפה לראשונה על ידי המתמטיקאי ליאונרדו פיבונאצ'י בספרו "ספר החשבונייה" משנת 1202. הסדרה מתחילה באברים 0 ו-1 ומקיימת את הכלל לפיו כל איבר שווה לסכום שני האברים שלפניו כך ש: .....0,1,1,2,3,5,8,13 וכן הלאה. השימוש המקורי בסדרה זו היה לתיאור קצב הגידול של צמחים וקצב הריבוי של ארנבים. הקשר המדהים בין סדרת פיבונאצ'י לחתך הזהב הוא בכך שהמנה של כל שני אברים עוקבים בסדרה הולכת ומתקרבת לחתך הזהב – ככל שנחלק אברים גדולים יותר בסדרה נקבל תוצאה שהיא קרובה יותר לחתך הזהב!!! כמובן, שמעולם לא ניתן להגיע לפי בדיוק משום שאין לו פתרון מתמטי...
ניתן לתת ביטוי גרפי לסדרה בצורת ספירלה הנקראת "ספירלת פיבונאצ'י". ספירלה זו זהה כמעט לחלוטין לספירלה הלוגריתמית של פי הידועה כספירלת "חתך הזהב". ההבדל הוא שספירלת פיבונאצ'י היא פרשנות במספרים שלמים של ספירלת "חתך הזהב" שאין לה פתרון מתמטי ולפיכך אין לה סוף או התחלה. לספירלת פיבונאצ'י יש התחלה ברורה.

ספירלת פיבונאצ'י והפירמידות של גיזה

תצלומי אוויר של הפירמידות בגיזה מראים שהן ממוקמות כך שהן מגדירות את ספירלת פיבונאצ'י. הספירלה עוברת במדויק דרך המרכזים של כל הפירמידות!!!!
--
פורסם במקור באתר www.ka-gold-jewelry.com

קבלה

--

"הנשימה הופכה לאבן; האבן, לצמח; הצמח, לחיה; החיה, לאדם; האדם, לרוח; והרוח – לאלהים"
ציטוט מוכר מהקבלה

שמה של ה"קבלה" מגיע מהשורש העברי ק.ב.ל במשמעות של "מסורת שהתקבלה". ואכן, המונח התייחס בעבר לכל התורה והחוקים היהודיים שבעל פה, ובהם גם דברי הנביאים מתקופת התנ"ך אשר הועברו מפה לאוזן. עם הזמן, חלקים רבים מהתורה והמדרשים הועלו על הכתב ונהיו זמינים לכל. עם זאת, תורת הסוד נשארה דבר העובר מפה לאוזן, מרב לתלמידו וזאת בגלל החופש היחסי שהרשו לעצמם העוסקים בקבלה בפרשנות והחשש שהוא עשוי להוביל לכפירה. לימודי הקבלה הוגבלו למתי מעט נבחרים. בימינו, גם על תורת הסוד נכתבו ספרים רבים והיא הועלתה על הכתב אך השם נותר על כנו.

יסודות מחשבתיים בסיסיים בקבלה

בבסיס החשיבה הקבלית עומדת שאיפתו של ה"מקובל" (אדם שעיקר עיסוקו בקבלה) להתאחד באופן מיסטי ותודעתי עם האל, תוך צמצום הפער בינו, ובין העולם הגשמי בו הוא חי, לאלוהות. המקובל תופס את המציאות החומרית ואת התופעות המתרחשות בתוכה כהתגלויותיו של אלהים בעולמנו. הוא שואף לגלות את המהות האלוהית בכל דבר ובכל צורה ועל ידי כך להגיע להתעלות רוחנית, להחזיר את נשמתו לשורשיה האלוהיים ולהתאחד עם האלוהות. הקבלה מבחינה בין ההבטים הנסתרים של האלוהות, שאף יצור חי לא יכול להבין או לתפוס, לבין האלוהות המתגלה המכונה לרוב "עשר הספירות" שהן הדרכים בהן מאציל את האל את פעולותיו ודרכן הוא יצר את העולם. מהספירות מורכב המבנה המוכר כ"עץ החיים".
עשר הספירות שונות האחת מן השנייה וחלקן אף מנוגדות זו לזו. מקובל לחלק אותן לשלושה "ענפים" הם ימין, שמאל ואמצע או- בהתאמה – חסד, דין ורחמים. קיים מתח רב מאד במערכת הספירות בשל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוכה והמקובל מנסה ליצור פשרה והרמוניה ולהביא את הכל לאמצע. איחוד קו החסד, המתייחס לזכר, עם קו הדין, המתייחס לנקבה, אמור להביא להשפעה חיובית על העולם. פעולה זו נקראת גם ייחוד הקב"ה והשכינה.

ההתפתחות ההיסטורית של הקבלה

מיסטיקה יהודית קיימת מימי התנ"ך ויש אומרים שהיא התחילה בסוד שסיפר ה' לאדם בגן העדן. בתנ"ך ניתן למצוא סיפורים רבים העוסקים בניסים ונפלאות שונים כמו חלום יעקב על הסולם לגן עדן, משה והסנה הבוער שלא אוכל, חציית ים סוף ביציאת מצרים, חזון הנביא יחזקאל ורבים נוספים. למרות זאת, חוקרים נוטים להבדיל בין הסיפורים הקדומים לקבלה, היא תורת הסוד היהודית שתחילתה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 בדרום צרפת ובצפון ספרד.
ספר "הבהיר" הופיע בדרום צרפת בשנת 1180 והוא נחשב לספר הראשון בקבלה. כתיבתו מיוחסת לחכמי המשנה והוא מכיל רעיונות ודרשות מספרות "ההיכלות" וה"מרכבה". הבהיר עושה שימוש גם בחלקים מ"ספר היצירה" המסביר את תהליך הבריאה ע"י אלוהים. עוד, עוסק ספר הבהיר בשימוש בשמות הקדושים לביצוע קסם. באותה תקופה, התפתחה באופן עצמאי תורת הסוד של חסידות אשכנז. למרות שקיימים הבדלים רבים בין תורה זו לזו של המקובלים, ניתן למצוא מספר קווי דימיון בהם ההישענות על המיסטיקה היהודית הקדומה והרעיון של הקמת קבוצות למידה קטנות והעברת הידע לקומץ יחידי סגולה.

הקבלה התפשטה במהירות למחוזות נוספים בספרד, בעיקר בשל הפצת כתבי היד ונדידת המקובלים. אחד הבולטים שבהם היה רבי יצחק סגי נהור (שיש המייחסים לו את ספר "הבהיר") אשר עבר לגרונה וייסד שם קבוצה של מלומדים שתרמה רבות להתפתחות תאוריות שונות בקבלה ולספרות הכתובה.
הקבלה ותורת הסוד התקבלו בחוגים רבים כיסודות משלימים לתורה ויסודות קבליים החלו להופיע בספרות ההלכה ובפרשנות למקרא.

ספר הזוהר

בשנת 1280 הופיעו המהדורות הראשונות של הספר הנחשב עד היום לספר המרכזי בקבלה – ספר הזוהר, שנכתב לפי האמונה על ידי רבי שמעון בר יוחאי. ספר הזוהר זכה להשפעה רחבה רק אחרי הטראומה הגדולה שחווה העם עם פרסום צו אלהמברה (המורה על גירוש היהודים מספרד) וזאת בעיקר משום שנתן דגש לרצונו של העם בגאולה. תפוצתו וקדושתו של הזוהר עלו במאה ה-16 אחרי הבאתו לדפוס. בקבלת צפת, הגיעה השפעתו של הזוהר לשיאים נוספים כאשר רבים מהרעיונות המיסטיים החדשים שגובשו בקרב המקובלים בעיר התבססו על פרשנויות מהזוהר. הזוהר נהיה המקור העיקרי ללימודי תורת הסוד, לצד התנ"ך והתלמוד, וזאת על אף שעורר התנגדות רבה הנמשכת עד ימינו.

צפת כמרכז תנועת הקבלה

בשנת 1530 צפת היתה למרכז של תנועת הקבלה והשינוי המרכזי שהובילה קבלת צפת הוא הפצת חוכמת הקבלה לכלל הציבור. בעיר קמו קבוצות לימוד וחוגים רבים שכללו בתוכם פשוטי עם לצד מקובלים ידועים רבים כמו הרמ"ק – רבי משה קורדבירו. הם נהגו ללמוד את הקבלה, לבצע תיקונים בתשובה ואף להשתטח על קברי צדיקים על מנת לזכות בחוויות מיסטיות שונות ולחזות בהתגלויות של הצדיקים. הרמ"ק היה אחד מהמקובלים הגדולים וחוקר הקבלה הידוע גרשם שלום תיאר אותו כך: "מחשבה דתית אינטנסיווית מאוד וכוח הסברה הצטרפו אצל רמ"ק, והוא התאולוג הסיסטמאטי העיקרי של הקבלה". את מקומו של הרמ"ק ירש תלמידו, רבי יצחק לוריא ("האר"י הקדוש"), למרות ששיטתם ופרשנותם לקבלה היו שונות. קבלת הרמ"ק היתה ידועה והוא עצמו זכה לכבוד רב, אך קבלת האר"י תפסה במהרה את הבכורה. המקור לאהדה הרבה לה זכתה הקבלה הלוריאנית הוא ככל הנראה במרכזיות המושגים "גלות" וגאולה" בשיטתו של האר"י והמענה שהיא נתנה לצרכי העם לאחר גירוש ספרד. קבלת האר"י המשיכה להתפשט לקהילות יהודיות רבות בארופה ובצפון אפריקה והיוותה השראה לתנועות חדשות שקמו, כמו תנועת החסידות והשבתאות.

הקבלה בנצרות

בסוף המאה ה-15, בתחילת הרנסנס, מלומדים נוצרים החלו להתענין בלימודי הקבלה וחלק מהכתבים אף תורגמו ללטינית. המלומדים מצאו דימיון רב בין יסודות מסויימים בקבלה לאמונות נוצריות ושאפו לבסס אמונות אלו על הקבלה. תנועה זו פעלה בצורה מיסיונרית וחבריה ניסו לשכנע יהודים להמיר את דתם ולהתנצר, תוך שהם מבססים את אמיתותה של הנצרות על הקבלה ועל ספר הזוהר.
השימוש שעשתה הנצרות בקבלה ובספר הזוהר, ובשלב מאוחר יותר תנועת השבתאות שהוקעה ככפירה, הביאו מלומדים יהודים רבים להזהיר מפני לימוד והפצת תורת הסוד עד כדי יציאה פומבית נגד הקבלה.

הקבלה בימינו

כחלק מהעלייה בפופלריות של הדת והמיסטיקה בשנים האחרונות, זוכה הקבלה לעניין מחודש בעולם, בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד. מאמיניה באים מכל שכבות החברה והשפעה עלתה באחרונה גם בקרב ידוענים רבים – המפורסמת שבהם היא הזמרת מדונה שאף הוסיפה את השם העברי "אסתר" לשמה. מדונה, כמו רבים אחרים, לומדת ב"מרכז לקבלה", כיום המוסד הגדול ביותר ללימודי קבלה עם למעלה מ-50 סניפים ברחבי העולם.

מרבית הרבנים האורתודוכסים מתנגדים לשימוש שעושים מוסד זה ודומיו בקבלה והם הוקיעו אותו כשטחי, פופוליסטי ואף החרימו אותו. חוקרים רבים של הקבלה מרחבי העולם הביעו דעות דומות וטענו כי "המרכז לקבלה" מלמד את תורות "העידן החדש" שאין קשר ביניהן לבין הקבלה. "אין שום קשר בין הפרקטיקות של הניו אייג' לרעיונות הקבליים (...) ואין שום טעם לחבר בינם. אם האר"י הקדוש היה קם לתחייה בראשית המאה ה-21 ורואה מישהו מבצע מדיטציה על פי רעיונותיו כביכול הוא היה מקבל התקף לב ומת פעם שנייה מרוב זעזוע" אומר ד"ר בועז הוס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אבל הם טועים :-) כי בזכות הלימוד של הקבלה ברבים, באה הישועה, במהרה בימינו, אמן.

--
פורסם באתר www.ka-gold-jewelry.com